ברק בכר: העונה הקשה שתחשל את העתיד

עונת 2024/25 לא התעלתה לגבהים שציפו מהם אוהדי מכבי חיפה. אחרי שלוש עונות מופלאות עם שלושה תארי אליפות רצופים, הופעות בלתי נשכחות בליגת האלופות וניהול סגל מבריק, הגיעו אתגרים לא פשוטים. הירוקים סבלו מחוסר יציבות, פציעות, שינויים בסגל ותוצאות שפחות משקפות את ה-DNA המוכר של הקבוצה. בנוסף, המלחמה והמתיחות במדינה השפיעו על שגרת האימונים והמשחקים, פגעו בקצב ההתקדמות וערערו את המומנטום. האירועים במשחק מול מכבי תל אביב, שהובילו להפסד טכני ולהפחתת נקודה על ידי בית הדין של ההתאחדות, גם לא תרמו לניסיון יצירת המומנטום המחודש ותחושת היציבות של המועדון. אך האם זו סיבה לזעזע את המערכת ולערער את מעמדו של ברק בכר? ממש לא. להפך – זו בדיוק הסיבה להאמין בו גם לעונה הבאה.

יציבות בעמדת המאמן – המפתח להצלחה

היסטוריית הכדורגל האירופית מלאה במקרים של מאמנים מצליחים שחוו עונה אחת פחות טובה, רק כדי לחזור בגדול. 

אלכס פרגוסון – הדרך חזרה לצמרת

אלכס פרגוסון הפך לאגדה במנצ’סטר יונייטד, אך הדרך לשם לא הייתה חלקה. הוא זכה באליפות הפרמייר ליג הראשונה שלו בעונת 1992/93, אחרי שכבר אימן 6 שנים במועדון והיה על סף פיטורים. אך לאחר מכן, ב-1994/95, הקבוצה איבדה את האליפות לבלקבורן רוברס ולא הצליחה לזכות בגביע האנגלי. למרות הכישלון היחסי, יונייטד שמרה על סר אלכס, והוא החזיר לה בענק – עם ארבע אליפויות רצופות בין 1995 ל-1999, שכללו גם זכייה היסטורית בטרבל. כמה שנים אח”כ, כבר ידעו ביונייטד שניסיון העבר מוכיח כי הסבלנות משתלמת, ולמרות 3 עונות ריקות מאליפות בין השנים 2004 ל-2006, מעמדו של פרגוסון לא נפגע והוא נשאר במועדון כדי לזכות ב-5 אליפויות נוספות, כולל גביע אלופות – והפך לאחד המצליחים בעולם תחת ניהולו.

ארסן ונגר – אחרי שנים קשות, חזר לזכייה בתארים

ונגר זכה עם ארסנל באליפות הראשונה בעומת 1997/1998,ולאחר מכן לא הצליח להחזיר את התואר במשך 4 שנים. האמונה של ארסנל בדרך וביכולות של ונגר החזירה אותם למסלול התארים עם אליפות בעונת 2001/2002, ומעל כולן, עונת ה”בלתי מנוצחים” ב-2003/04. גם לאחר מכן, במשך כמעט עשור, הקבוצה לא הצליחה לזכות בפרמייר ליג, למרות שהמשיכה להציג כדורגל איכותי. במקום לפטר אותו, ארסנל נתנה לונגר להמשיך, ובסופו של דבר, ונגר החזיר את הקבוצה למסלול עם שלוש זכיות בגביע האנגלי בין 2014 ל-2017. הדוגמה הזו מוכיחה שכישלון זמני אינו אומר שמאמן אינו מתאים – אלא להפך, עם יציבות וגיבוי, ניתן לחזור לטופ.

פפ גווארדיולה – מנפילה זמנית לדומיננטיות מוחלטת

גווארדיולה לקח שתי אליפויות רצופות עם מנצ’סטר סיטי ב-2017/18 וב-2018/19, אך לאחר מכן בעונת 2019/20, ליברפול של יורגן קלופ הדיחה את סיטי מהמקום הראשון. במקום להיבהל או לפטר את פפ, ההנהלה של סיטי ידעה שמאמן ברמה שלו מסוגל להחזיר את הקבוצה לשליטה. ואכן, בשנים שלאחר מכן, סיטי זכתה בארבע אליפויות רצופות (2020/21 עד 2023/24) כולל עונת טרבל עם צ’מפיונס ליג בעונת 2022/2023 והפכה לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הפרמייר ליג.

האתגר של מועדון מצליח בישראל

בניגוד למועדונים גדולים באירופה, קבוצות ישראליות מצליחות נאלצות להתמודד עם אתגר משמעותי – בריחת כוכבים. כל עונה מוצלחת מושכת עניין רב מצד מועדונים אירופיים שמציעים לשחקנים חוזים גבוהים יותר והזדמנות לשחק בליגות בכירות יותר. כך, בכל קיץ, הקבוצה מאבדת שחקני מפתח ונאלצת לבצע התאמות מהירות בסגל.

העובדה שמכבי חיפה הגיעה לשיא בכדורגל הישראלי – אליפות וליגת האלופות באותה עונה – יצרה מציאות חדשה. לא היה ניסיון קודם ללמוד ממנו, ולכן ההתמודדות עם האתגרים הייתה מורכבת יותר. אך כעת, כשהמועדון והמאמן צברו ניסיון בניהול הצלחה בקנה מידה כזה, יש להם כלים טובים יותר להתמודד עם האתגרים בעתיד.

הרקורד שמוכיח את עצמו

אין ספק שברק בכר הוא אחד המאמנים הגדולים שצמחו בכדורגל הישראלי. בגיל צעיר יחסית, הוא כבר הוביל את הפועל באר שבע לשלוש אליפויות היסטוריות, הוציא את מכבי חיפה מהמדבר של עשור שחון והחזיר אותה למרכז הבמה, כולל קמפיין הירואי בליגת האלופות מול יריבות מהגדולות ביבשת. הישגים כאלה לא נעלמים בגלל עונה אחת לא יציבה.

בכר ידוע ביכולת שלו לנתח טעויות, לבנות קבוצות מחדש ולדחוף שחקנים לשיאים חדשים. גם בעונה פחות טובה, ניתן לראות את טביעת האצבע שלו בשחקנים הצעירים שהתפתחו, בגישה ההתקפית שלא נעלמה, ובשאיפה המתמדת להשתפר.

הדרך חזרה להצלחה

האתגר הגדול של בכר יהיה לזהות מנהיגים חדשים בסגל, למצוא שחקנים רעבים ולבנות מחדש את עמוד השדרה של הקבוצה. כל מאמן גדול יודע שההבדל בין הצלחה לכישלון טמון לא רק בטקטיקה, אלא גם ביכולת להוציא מהשחקנים את המקסימום. בכר כבר הוכיח שהוא יודע לעשות זאת – הן דרך מציאת מנהיגים בסגל והן דרך בניית חדר הלבשה חזק ומגובש.

בנוסף, ברק בכר ניחן ביכולות מוטיבציה יוצאות דופן. הוא יודע כיצד להפוך שחקנים לכאלה שנלחמים על כל כדור, ממצה את הפוטנציאל של כל שחקן ומכניס אמונה גם ברגעים הקשים. בעונה הבאה הוא יוכל להשתמש בלקחים מהשנה כדי להחזיר את הקבוצה למסלול ולמנוע מהמועדון להיכנס למעגל של זעזועים בלתי נגמרים.

ברק בכר ומכבי חיפה – אין חיבור טוב מזה

ברק בכר לא רק רוצה להצליח – הוא רעב יותר מתמיד. הוא כבר הגיע לטופ של הכדורגל הישראלי, עשה היסטוריה עם חיפה ושם את הקבוצה על המפה האירופית. לכן, אין כרגע מאמן שיותר רוצה שמכבי חיפה תצליח בעונה הבאה מאשר ברק בכר. אין גם מאמן שמכיר את המועדון כמוהו, אוהד אותו ויודע איך להחזיר אותו למסלול.

חיפוש אחר מאמן חדש עלול להביא איתו תקופה של הסתגלות מחודשת, חוסר יציבות וניסיון שעלול להוביל לעוד עונה מאכזבת. בכר, לעומת זאת, כבר יודע מה נדרש כדי להצליח במועדון, מה עובד ומה לא – ולכן הוא האיש הנכון להוביל את חיפה גם בעונה הבאה.

האם מכבי חיפה צריכה להפוך את בכר ל”אלכס פרגוסון” שלה?

מועדונים גדולים בעולם מבינים שיציבות בעמדת המאמן מובילה להצלחות מתמשכות. אם מכבי חיפה רוצה להפוך לקבוצה דומיננטית באמת – עליה לשקול לתת לבכר חוזה ארוך טווח, כפי שיונייטד עשתה עם פרגוסון. פרגוסון הכיר את המערכת, למד על בשרו שאחרי שנים מוצלחות מגיעות גם שנים קשות – ומהניסיון שרכש הוציא את מכבי חיפה לדרך חדשה. פעמיים. ברק בכר מכיר את המערכת, מבין את האתגרים של המועדון ויודע איך להביא תארים. במקום לזעזע את המערכת בכל פעם שקשה, יש להעניק לו את היכולת להמשיך לבנות את הפרויקט ולהוביל את חיפה לעוד שנים של הצלחה.

כישלון זמני הוא חלק מהדרך של כל מאמן מצליח. השאלה האמיתית היא מה עושים עם זה. בכר כבר הוכיח בעבר שהוא יודע ללמוד ולהתאים את עצמו, ואין סיבה שלא יעשה זאת שוב. המשך הדרך במכבי חיפה עשוי להפוך את העונה הקשה הזו לרגע מכונן – כזה שיחשל אותו, את המערכת ואת המועדון כולו.

אם מכבי חיפה רוצה להוכיח שהיא לא מועדון קפריזי אלא כוח יציב ומקצועי בכדורגל הישראלי, ההחלטה ברורה: ברק בכר צריך להישאר. עם תמיכה נכונה, חיזוק מתאים ובעיקר אמון במאמן שהוביל את המועדון לפסגות – אין ספק שהוא יחזור להצלחה, ואולי אפילו ימשיך לשבור תקרות זכוכית שלא חשבנו שיישברו.